שנת 2016 התאפיינה בשנה עם תנודתיות גבוהה בעקבות מספר התרחשויות פוליטיות אשר השפיעו על השווקים הן בשווקי המט"ח והאג"ח והן בשווקי המניות (מדד ת"א 100 2.49%-, ת"א 25 3.79%-, מדד S&Pפ9.54%).
בין האירועים הבולטים נחשפנו להאטה כלכלית מצד סין והמזרח שגרמו לירידות חדות כבר בתחילת השנה, לאחר מכן הגיע ה"ברקזיט" הידוע שבו אזרחי בריטניה הצביעו על יציאה מהאיחוד האירופאי בניגוד לכל התחזיות המוקדמות. והפתעה נוספת מצד הבחירות בארה"ב לאחר בחירת טראמפ לנשיאות ארה"ב למרות כל הסקרים שהעידו כי קלינטון תבחר.
לאחר כל התרחישים האיומים הבולטים שהצגנו, עדין אנו מסיימים את השנה חיובית בשוקי המניות וזאת בעקבות בחירתו של טראמפ והצהרותיו לאושש את השוק ע"י מדיניות פיסקלית מרחיבה ובמקביל הורדת מסי חברות שבטווח הארוך תעלה את רווחי החברות בארה"ב.
מנגד בישראל אנו רושמים שנה שלילית במדד ת"א 100 ות"א 25 מאחר והמדדים הללו מוטים לשלילה לענקיות התרופות שמהוות אחוז נכבד ממדי המניות בניהם: טבע ירידה שנתית של כ-45%, פריגו עם ירידה שנתית של כ-44% ומיילן עם ירידה של כ-30% השנה.
המרוויחה הגדולה של השנה אלה הן מניות מגזר הנדל"ן המניב והפיננסים שנהנו מסביבת ריבית נמוכה שמאפשרת להן לקבל מימון זול והסביבה הכלכלית החיובית בישראל סייעה גם לבנקים להמשיך להניב תשואה טובה על ההון העצמי.
בשווקי האג"ח בארה"ב קיבלנו מגמה מתהפכת שהתחילה בעליות שערים, אך עם בחירות טראפ והחלטת הפד לעליית ריבית של 0.25% בחודש דצמבר ובנוסף צפי לעליות ריבית נוספות במהלך שנת 2017 הורידו את שווקי האג"ח בארה"ב ובארץ, בעוד בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ברמה של 0.1%.
במבט לשנת 2017 נראה שאנו צפויים להמשך תנודתיות ומגמה חיובית בשווקי המניות, יחד עם זאת כדאי להיערך לאופציה של תיקון משמעותי.
באשר להעלאות ריבית ואינפלציה בארץ סביר להניח שאם הפד האמריקני יעלה את הריבית, בנק ישראל יצטרך לנקוט במהלכים דומים , למרות שהנתונים הכלכליים בארה"ב מאפשרים עליות ריבית וזאת בזכות הצגת אינפלציה מתקרבת ל-2% בעוד בארץ אין לחצים אינפלציוניים, קצב האינפלציה ב-12 חודשים האחרונים ( ובמהלך 2016) שלילי ברמה של 0.2%-. המשמעות היא שאג"ח המקומיות צפויות להיות פחות רגישות להעלאות ריבית בהשוואה למקבילות האמריקניות. בשנת 2016 ראינו התנהלות ערה מאוד מצד מנהיגי המדינה במלחמה בהורדת מחירי הדיור, שיווקו שטחים רבים לבניה רוויה, יצאו בתכנית "המכרז למשתכן" והוחלט במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2017 להטיל מס על דירה שלישית. בסיכום שנת 2016 מדד תשומות הבניה המשיך לעלות ב- 1.5% נוספים, המשקפים קצב גידול עולה משנת 2015, בה המדד עלה ב- 0.9%. טרם ניתן לדעת כיצד המהלכים של שנת 2016 ישפיעו על שנת 2017.
כפי שניתן לראות בגרף המצורף ישנו מתאם מסוים בין התפתחות מדד המחירים לצרכן הישראלי והאמריקאי כאשר ישראל מניבה תוצאות פחות מוצלחות בהפרש השנים שבין תחילת 2014 ועד לסוף 2016. קיימת עליה בקצב האינפלציה השנתי בארה"ב ובהסתכלות קדימה פיחות האירו והעליה במחירי האנרגיה, צפויים לתמוך בעליה באינפלציה הישראלית.
האם כדאי לחזור לחשיפה באירופה?
למרות הירידות הבולטות בגרמניה מתחילת שנת 2015 ועד לתחילת שנת 2016, במהלך שנת 2016 ראינו שיפור הן בצמיחה והן בסנטימנט העסקי. בהנחה שהריבית תישאר נמוכה והיורו ימשיך להיות חלש יחסית לעולם, המגמה החיובית תוכל להימשך, עם זאת עדין קיימת אי וודאות כלכלית עד שיסתיים המשא והמתן על היפרדות מהאיחוד, כל עוד אין התאוששות, כדאי להגביל חשיפה לאירופה.
ומה בכל זאת השינויים לשנת 2017 בבורסה הישראלית?
לאחר מספר רב של אי הסכמות בין מנכ"ל הבורסה לבין חברי הדירקטוריון ולאחר ירידה משמעותית במחזורי המסחר הנמשכת זמן ממושך, בסוף שנת 2016 מונה לתפקיד, איתי בן זאב, עם משימה בולטת לשיפור ביצועי הבורסה הישראלית. בנוסף במהלך שנת 2016, כחלק מתוכניות העבודה המוסדרות הוחלט על שינוי הגדרות המדדים ההיסטוריים, מדד ת"א 25 ומדד ת"א 100. אלו יורחבו ויכללו 35 ו- 135 מניות בעלות שווי שוק הגדול ביותר בהתאמה. הבורסה לניירות ערך הודיעה כי הרפורמה במדדים תיכנס לתוקף ב-9 לפברואר 2017.